רועה הדובים והשמש: שמירה על מפנה חצי-השנה
השמש הייתה יקרה לאבותינו הקדומים, ושמירה עליה ברגעיה הפגיעים ביותר הייתה משימה שנלקחה ברצינות. רגעי החרדה אלו חזרו יום-יום ושנה-לשנה: כל יום הביא עמו את רגע הזריחה, את המסע בעולם העליון, את רגע השקיעה, ואת המסע בעולם התחתון. בכל אחד מרגעים אלו השמש נעזרה — ביעל, בסירות, בדגים. אמנות הסלע של הנגב משמרת דוגמאות רבות לעזרה שקיבלה. שלוש דמויות במכלול עומדות על משמרן ליד השמש ברגעיה המסוכנים ביותר. שתיים מהן, הגיבורים, כבר תועדו. התאומים (Twins) מבטיחים את שובה הבטוח של השמש ממסעה הלילי המתיש עם עלות השחר. הצייד אוכף את הרגע שבו השמש חוצה אל העולם התחתון, עם רדת החשכה. הגיבור השלישי טרם נקרא בשמו. מאמר זה קורא לו בשמו.
רועה הדובים וסדר חצי-השנה
שני הגיבורים פותרים את בעייתה הלילית של השמש. איש מהם אינו פותר בעיה שנתית — היפוך הקיץ, הרגע שבו טיפוס השמש מתהפך, רגע פגיע בפני עצמו. מאותו יום מתחילה עוצמת השמש לדעוך, ומחצית השנה השנייה שלה מתחילה: החודשים שבהם קשת הצהריים שלה שוקעת בחזרה לעבר היפוך החורף. אשכול נפרד של ציורי סלע מהנגב חושף את הגיבור השומר על נקודת ביקורת זו: רועה הדובים (Boötes), זקוף וידיו מורמות, הרואה את טיפוס השמש עובר בבטחה את שיאו. היפוך הקיץ הוא אחת משתי נקודות האופק של השמש, ההיפוך והשוויון, שעליהן נשען מקורו של סמל ארבעת הקווים, ושהמשך התאמתן היווה בעצמו את האות שהסדר מתקיים. הוא מקיים את העיקרון השלישי של סמל ארבעת הקווים: השנה המסתובבת — עדיין כסדרה.
הפלגה בבתולה (Virgo) דרך היפוך הקיץ
בפאנלים אלה, רועה הדובים מופיע כגיבור העומד זקוף: גופו בנוי בצורת העפיפון הנגזר מתבנית הכוכבים סביבו, הפגיון על חגורתו מסמן את Arcturus (ארקטורוס), הכוכב הכתום שהוא זהויו המיידי. זקוף, ידיו מורמות, הוא מוצג נוגע ביעל הנושא את השמש — זוהי תנוחתו בהיפוך הקיץ, הרגע שבו הוא רואה את השמש העוברת בבטחה את שיאה. אותה תנוחה זקופה היא דמות הקיץ בלוח העונות של רועה הדובים; שאר תנוחותיה של קבוצת הכוכבים מתועדות במאמר על רועה הדובים כסמן עונות.
בפאנלים שנאספו כאן, רועה הדובים מוצג כמפליג בסירה שנגזרה מקונסטלציית בתולה (Virgo). זהו סוג שונה מסירת העולם התחתון המתועדת במקום אחר באתר זה — שנושאת את השמש במסעה הלילי במים התחתונים. כאן מדובר במרחק שונה: לא לילה, אלא חצי שנה. בהפלגה, ברגע הנכון, רועה הדובים מוודא שהשמש — הנישאת, בפאנלים אלה, בידי יעל — משלימה את המעבר למחצית השנייה של השנה.
הבחירה ביעל כנושא השמש כאן אינה מקרית. מאמר באתר על סמל היעל מקשר אותו לאמונה האסטרלית (Astral) המצרית סביב אוסיריס (Osiris) שסמלו מקודד: מוות, תחייה, פוריות קוסמית והתחדשות. זיקה זו הולמת את הרגע הזה בדיוק. מפנה חצי-השנה אינו מעבר ניטרלי — הוא הנקודה שבה עוצמת השמש מתחילה לדעוך, ההשתקפות, בקנה מידה שנתי, של המוות שאוסיריס עובר בכל מחזור בטרם חידושו. היעל נושא משמעות זו והוא מלווה את השמש בדעיכתה, או לחלופין במותה.
סיכום
התאומים שומרים על הופעת השמש בשחר. הצייד וכלביו שומרים על ירידת השמש אל השאול. רועה הדובים שומר על דבר גדול משניהם: היפוך הקיץ, המוצג באיור 1, שבו טיפוס השמש מתהפך לראשונה ומחצית השנה השנייה שלה מתחילה. שלושה שומרים, שלושה קני מידה שונים, משימה אחת משותפת — לוודא שמעבר השמש לא ייוותר לעולם למקרה. הם מאשרים שקצב השנה עדיין מסתובב כסדרו — כפי שהעיקרון שסמל ארבעת הקווים במקום אחר באתר זה קובע.
קריאה נוספת
ביבליוגרפיה
Allan, S. (1981) "Sons of Suns: Myth and Totemism in Early China." Bulletin of the School of Oriental and African Studies 44(2).
© כל הזכויות שמורות. חומר זה אינו רשאי להתפרסם, להישדר, להיכתב מחדש או להפיץ מחדש ללא רשות כתובה מפורשת של negevrockart.co.il
יהודה רוטבלום (2020)
