סמל המבוך באמנות הסלע של הנגב: מפת השאול

המבוך מייצג את השאול על נתיביו הפתלתלים

מוטיב המבוך באמנות הסלע (Rock Art) של מדבר הנגב אינו דגם עיטורי. הוא מופיע באופן עקבי בחלקו התחתון של ציור הסלע. צורתו הסגורה והמפותלת מייצגת את מבנה המתעתע של השאול — המקום שדרכו על הנפש לעבור בטרם תשוב אל החיים.

בלוחות סלע רבים בנגב מסודרים המרכיבים בציר אנכי. מה שממוקם בתחתית מתייחס אל השאול; מה שמופיע באמצע מתייחס אל המרחב הארצי; ומה שניצב מעל שייך לשמיים או לממלכת השמש. המבוך תופס באופן עקבי את המקום הנמוך ביותר בציור הסלע כסמן של העולם התחתון.

משמעותו אינה נובעת מן המיתוס בלבד, אלא ממקומו בתוך התמונה. מעל המבוך מופיעים ציפורים, דמויות אנוש או השמש — המרכיבים של העולמות העיונים יותר וכולם מסמנים תנועה כלפי מעלה. הסצנה כולה מתעדת אפוא רצף: ירידה, מעבר, עליה והתחדשות.

המונחים מבוך (maze) ולבירינת (labyrinth) משמשים פעמים רבות זה לצד זה, אך אינם זהים. ללבירינת יש באופן מסורתי נתיב מתפתל יחיד, המוביל אל המרכז וחזרה ממנו. למבוך, לעומת זאת, נתיבים מרובים ומבואות סתומים. החריתות בנגב דומות בצורתן למבוך, אך מתפקדות באופן סמלי כלבירינת: הן מתארות מסע יחיד והכרחי בתוך תחום כלוא. לשם הבהירות משמש כאן המונח "מבוך" לתיאור המוטיב החרות.

בכל איור להלן מסומנים מרכיבים נבחרים במספרים, לשם הבהירות. המספור מקומי לכל תמונה, ומשמש אך ורק לזיהוי המרכיבים הנדונים בלוח מסוים. כל הרכב של אמנות סלע (Rock Art) מהווה עולם סמלי שלם בפני עצמו.

המבוך כשאול

באיור 1 חרות המבוך (1) בתחתית הלוח. מעליו ניצבת הציפור בעלת שלוש האצבעות (2), ומעליה מופיעה השמש (3). סדר אנכי זה הוא מכוון. התמונה מובילה את העין כלפי מעלה — מן השאול הסגור, דרך המעבר, אל העולם העליון.המבוך מסמן את ראשית המסע דרכו עוברת הנשמה בעולם מפחיד ולא מוכר. הציפור מסמנת את המעבראל החוץ ומשמשת כמלווה נאמנה של הנדשמה כלפי מעלה.השמש מסמנת את הלידה מחדש או ההתחדשות. מסע הנשמה מתחיל בשאול שעובר אל הציפור הנושאת את הנשמה לשמש להתחדשות.

Maze and tri-fingered bird in Negev rock art — איור 1: המבוך והציפור בעלת שלוש האצבעות, אמנות סלע ממדבר הנגב (צילום: רזי יהל).

המבוך והנפש הנולדת מחדש

באיור 2 מתחיל המבוך בקצה התחתון של פני הסלע, ועולה כלפי מעלה דרך מעבר מפותל וצפוף. בתוך מבנה מתפתל זה משובצות עיניים גדולות ובולטות — מרכיב עוצמתי ומטריד. עיניים אלו אינן עיטוריות; הן ניצבות מול הצופה באופן ישיר, ומעוררות תחושה של עירנות ופחד. דומה כי הן שומרות על סף השאול, ומשליכות אימה אל כל מי שנכנס אל התחום הכלוא. המבוך אינו אפוא נתיב בלבד, אלא מבחן נפשי — תחום של סכנה שעל הנפש לעבור בו בטרם תתאפשר העלייה.

Maze and bird carrying the soul in Negev rock art — איור 2: המבוך על מעברו השמור, המסומן בעיניים, והציפור הנושאת את הנפש במסע אל השאול, אמנות סלע ממדבר הנגב (צילום: רזי יהל).

הציפור הגדולה אוספת את הנפש עם השלמת המעבר הכלוא. הדמות האנושית הקטנה (1) בלוח זה מייצגת את מצב הקיום המחודש. המסע המקודד כאן הוא רציף ומובנה: ירידה, מבחן, יציאה ולידה מחדש.

המבוך ומחזור השמש

Maze and solar wagon in Negev rock art — איור 3: המבוך ומרכבת השמש במסע אל השאול, אמנות סלע ממדבר הנגב (צילום: רזי יהל).

באיור 3 משולב המבוך (3) בתוך עלילה שמשית. השמש מוסעת במרכבת השמש דרך השמיים. השמש עולה מן השאול אחרי מסעה הלילי. את השמש (2) לאחר שחצתה את המרחב הכלוא והמבוכי שמתחת, מחדשת השמש את מסעה השמימי במרכבה רתומה (1).

כאן נעשית המערכת הקוסמולוגית מפורשת: מסע האדם לאחר המוות משקף את ירידתה הלילית ואת לידתה מחדש של השמש. המבוך פועל כגשר המבני בין המחזור הקוסמי לבין גורל האדם.

מקבילות מבניות משוות

הזיקה בין המבוך לשאול מתועדת גם בתרבויות קדומות אחרות. הרודוטוס תיאר את הלבירינת המצרי בהווארה (השושלת ה-12, המאה ה-19 לפנה"ס) כמכלול קבורה עצום המשקף כליאה מסודרת. במסורת היוונית גילם הלבירינת של דדלוס סגירוּת, מבחן ותמורה.

מקבילות אלו אינן מובאות כמקורות השפעה. אלא הן מדגימות כי לאורך תרבויות שונות מתפקד הלבירינת כמטפורה מרחבית למעבר בין התחומים — היגיון מבני הדומה לזה הנצפה באמנות הסלע (Rock Art) של הנגב.

סיכום

המבוך באמנות הסלע (Rock Art) של הנגב אינו מוטיב מבודד, ואף לא הפשטה עיטורית. הוא מתפקד כמפלס (register) התחתון המסוכן ומפחיד של מערכת קוסמולוגית ממופה. מיקומו בבסיס ההרכב מסמן את תחום הכליאה, המבחן והתמורה.

בקריאתה יחד עם הדמויות הניצבות מעליה — ציפורים, דיסקות שמש או דמויות אנוש — חושפת התמונה רצף קוהרנטי: ירידה אל השאול, מעבר שמור בתוך תחום כלוא, ויציאה אל ההתחדשות.

המבוך מקודד אפוא תנועה בין עולמות. הוא מתעד לא סיפור במילים, אלא תרשים מרחבי של מעבר — המקשר את גורל האדם עם מסעה הלילי של השמש.

קריאה נוספת

ביבליוגרפיה

Ajit Kumar. 2015. Labyrinths in Rock Art: Morphology and Meaning.

Montecchi, B. 2016. The Labyrinth: Building, Myth, and Symbol.

Lankester, D. 2012. Predynastic and Pharaonic Era Rock Art in Egypt’s Central Eastern Desert.

Kristiansen, K. 2010. The Sun Journey in Indo-European Mythology and Bronze Age Rock Art.

Kern, H. 2000. Through the Labyrinth: Designs and Meanings over 5000 Years.

יהודה רוטבלום