מסע השמש בספינה: קוסמולוגיה עתיקה באמנות סלע של הנגב
כיצד חרטו הקדמונים את המיתוס השמשי המצרי — ספינת היום, ספינת הלילה, הנחש, ושלושת פני השמש בסלעי המדבר
בכל בוקר השמש זורחת ובכל ערב היא שוקעת. אלה הם האירועים הצפויים ביותר בטבע, ועם זאת עבור התודעה העתיקה הם הציבו את השאלה הקוסמולוגית הדחופה ביותר: לאן הולכת השמש בלילה? התשובה שפיתחו המצרים לאורך אלפי שנות הגות תיאולוגית הייתה מדויקת ומקיפה. השמש אינה פשוט נעלמת, אלא יורדת לעולם התחתון (Duat), עולה על ספינת לילה, שטה שתים-עשרה שעות בחשכה, נאבקת בנחש הכאוס המנסה לעצור אותה, ומופיעה מחדש בזריחה. הזריחה היומית אינה דבר מובן מאליו, אלא הישג — תוצאה של מאבק לילי מתמיד שתוצאותיו אינן מובטחות מראש (Hornung 1999; Wilkinson 2003).
מיתוס זה, המהווה את אחד הנרטיבים הקוסמולוגיים המפותחים ביותר בעולם העתיק, הגיע גם למדבר הנגב. נוכחותו בחריתות אמנות הסלע של הלבנט הדרומי היא נושאו של מאמר זה. הפנלים הנדונים כאן אינם שואלים מוטיבים מצריים בדרך כללית; הם מקודדים יסודות ספציפיים של המיתוס השמשי — כלי השיט התאומים, הנחש הכורך אותם, סימן הצלב השמשי, שערי השחר והשקיעה, ושלושת שלבי זהות השמש — בדיוק קומפוזיציוני המעיד על מעורבות עמוקה עם המסורת הקוסמולוגית המצרית.
המיתוס השמשי: המסגרת הקוסמולוגית של מצרים
באמונה המצרית, מסעה של השמש היה מחזור מובנה של שתי מעברות משלימות. ביום, האל רע (Ra) נסע ברחבי השמים ב'מנדג'ת' (Mandjet), ספינת היום — כלי שיט של אור, סדר וכוח אלוהי גלוי. בלילה עבר האל ל'מסכתת' (Mesektet), ספינת הלילה, וירד לעולם התחתון, שדרכו עברה השמש בחשכה. ספר ה'אמדואט' (Amduat) ממפה מסע לילי זה לשנים-עשר חלקים, המקבילים לשתים-עשרה שעות הלילה, שכל אחד מהם בעל גיאוגרפיה, תושבים וסכנות ייחודיים (Hornung 1999; Allen 2005).
'טקסטי הארון' (Coffin Texts) מנסחים את הדואליות של שני כלי השיט. לחש 335 קובע: "הוא שט בשמים ביום בספינת המיליונים, ובלילה הוא נוסע בממלכה התחתונה בספינת החשכה." 'ספר המתים' (פרק 151) מעניק לאותה דואליות מטפורה גופנית בולטת: "עינך הימנית היא ברק הלילה של ספינת השמש; עינך השמאלית היא ברק היום של ספינת השמש." יום ולילה אינם תופעות נפרדות אלא שתי עיניים של ישות אחת — המחזור השמשי הנגלה כאחדות גופנית.
צורתה הפיזית של ספינת השמש חיזקה את תפקידה הקוסמולוגי. גופה היה דק ומעוקל בסימטריה בשני קצוותיו — צורה שהזכירה את הברבור הגולש באופק, השווה ביכולתו לנוע במים ובאוויר. זו לא הייתה העדפה אסתטית אלא הצהרה תיאולוגית: כלי שיט שנבנה לנווט הן בממלכות השמימיות והן בממלכות התת-קרקעיות חייב לגלם את הכושר לשתיהן.
במרכז המסע הלילי עמד העימות עם אפופיס (Apophis), נחש הכאוס שסלסוליו הקיפו את נתיב השמש ומטרתו הייתה למנוע מהשמש להשלים את מסעה ולזרוח שנית. המאבק בין רע לאפופיס ייצג את המתח היסודי של הקוסמוס — סדר (Ma'at) מול כאוס, חידוש מול כיליון. שמירת הסדר הייתה תלויה בניצחונו של רע המתחדש בכל לילה, ללא יוצא מן הכלל, כל עוד העולם קיים (Assmann 2001; Frankfort 1948).
פנל הספינה התאומה: נחש, שמש ומתח קוסמי
הפנל המרכזי של מאמר זה (איור 2) מתאר שתי ספינות הפוכות — כלי השיט של היום וכלי השיט של הלילה — הקשורות יחד בנחש גלי המותקף בו-זמנית את הספינה הגדולה הנושאת את השמש וגורר את הכלי הקטן דרך העולם התחתון. הקומפוזיציה אינה חיקוי רפוי של נושאים מצריים, אלא דיאגרמה של ההיגיון המבני של המיתוס השמשי, מנוסחת בשפה החזותית הממצה של חרתי הנגב.
היפוך שתי הספינות הוא הבחירה הפורמלית המשמעותית הראשונה. כלי שיט הפוך באוצר המילים האייקונוגרפי של המזרח הקדום מסמן את שלב העולם התחתון של המסע — הכלי מתהפך כשהוא יורד למים האפלים שמתחת לאדמה. שתי הספינות כאן הפוכות, וממקמות את הקומפוזיציה כולה בתוך הרישום הלילי: זהו המפגש בעולם התחתון, רגע הסכנה המרבית והמשמעות הקוסמולוגית העמוקה ביותר.
תפקיד הנחש בקומפוזיציה זו מורכב יותר מאנטגוניזם פשוט. הוא חוצה את נתיב השמש ותוקף את הספינה הגדולה, אך בו-זמנית הוא גורר את הכלי הקטן דרך העולם התחתון. הנחש הוא גם אויב וגם כוח מניע: אותה עוצמה המאיימת למנוע את הזריחה היא גם המניעה את הכלי הלילי קדימה. פרדוקס זה אינו טעות של החרתים, אלא ביטוי מדויק לתובנה התיאולוגית המצרית שכאוס וסדר תלויים זה בזה מבנית — שהתמודדות השמש הלילית עם אפופיס היא מרכיב הכרחי של החידוש שהיא מייצרת (Assmann 2001).
השמש עצמה מסומנת בצלב — סמל שמש נגבי סטנדרטי הנגזר מדמות שמש מופשטת. נוכחותו על הספינה הגדולה מזהה אותה בבירור כספינת היום, נושאת האל רע, גם בתוך הסצנה הלילית.
הקשת היומית: שלוש זהויות השמש
התיאולוגיה המצרית לא תפסה את השמש כישות בודדת וקבועה הנעה בשמים, אלא ייחסה זהויות אלוהיות מובחנות לכל שלב של הקשת היומית (Diurnal arc): חפרי (Khepri) בשחר, רע בצהריים, ואטום (Atum) בשקיעה. כל זהות ביטאה היבט שונה של כוח שמשי, ויחד הן היוו שלושה פנים של מציאות אחת — השמש כפי שהיא נוצרת, שולטת ומשלימה את מסעה.
חפרי, אל בדמות חיפושית השחר, גלם התהוות ובריאה עצמית. רע, השולט בשיא, ייצג את השמש בכוחה הגלוי המלא. אטום, הבורא הזקן של האופק המערבי, גלם השלמה ונסיגה — השמש חוזרת לתנאי הפוטנציאל שממנו תשאב אותה חפרי שוב בשחר הבא (Wilkinson 2003; Frankfort 1948).
חריתת הנגב (איור 3) מתרגמת תיאולוגיה תלת-שלבית זו לצורה חזותית סכמטית. עיגול המסמל את השמש מחובר בקו רציף המתחקה על קשתה בשמים. שני שערים מסמנים את גבולות המסע הנראה: שער הזריחה ושער השקיעה. שער הזריחה גדול ומוצג בדגש עם עקבת רגל בולטת — נוכחות שמשית המכריזה על עצמה בעוצמה רגעית של לידה. שער השקיעה קטן יותר, ועקבת הרגל שלו מצומצמת — קידוד של נסיגה מבוקרת. החרתים השתמשו בשיקולי קנה מידה כדי לבטא הבדלים תיאולוגיים עמוקים.
סיכום
שני פנלי הנגב שנדונו כאן מדגימים הבנה מעמיקה של הקוסמולוגיה המצרית. החרתים לא רק ציטטו מוטיבים, אלא קלטו את הטיעון הקוסמולוגי המורכב שמאחוריהם ומצאו את האמצעים החזותיים המינימליים כדי להביע אותו מחדש ברישום הסכמטי הנגבי. גרסאות הנגב אינן עותקים, אלא עיבודים עצמאיים שנעשו על-ידי מי שחשב עם הקוסמולוגיה, לא רק העתיק אותה. מה שחרטו חרתי הנגב הוא בסופו של דבר אותה טענה שהופיעה על קירות קברי המלכים במצרים: שהזריחה אינה מובנת מאליה, שהשמש זקוקה לעזרה בלילה, ושהקוסמוס תלוי במאבק מתחדש ללא הפסק במי החשכה.
קריאה נוספת
ביבליוגרפיה
Assmann, Jan. 2001. The Search for God in Ancient Egypt. Ithaca: Cornell University Press.
Frankfort, Henri. 1948. Kingship and the Gods: A Study of Ancient Near Eastern Religion as the Integration of Society and Nature. Chicago: University of Chicago Press.
Hornung, Erik. 1982. Conceptions of God in Ancient Egypt: The One and the Many. Ithaca: Cornell University Press.
Hornung, Erik. 1999. The Ancient Egyptian Books of the Afterlife. Ithaca: Cornell University Press.
Wilkinson, Richard H. 2003. The Complete Gods and Goddesses of Ancient Egypt. London: Thames & Hudson.
© כל הזכויות שמורות. חל איסור לפרסם, לשדר, לשכתב, או להפיץ חומר זה כולו או חלקו ללא אישור בכתב מאת negevrockart.co.il
יהודה רוטבלום
