חריתות ספינה באמנות הסלע (Rock Art): מסע השמש בנגב
ספינה חרותה בסלע המדבר היא סתירה מכוונת. אין כאן מקור מים שניתן לשוט בו, והים הקרוב ביותר מרוחק מהלך ימים אחדים. כל מתבונן בחריתות אלו, קדום או בן זמננו, מבין מיד שאין כאן כלי שיט ממשי — בדיוק כפי שאין במדבר מים ממשיים. הספינה כאן היא סמל קוסמולוגי (Cosmological), והמים שבהם היא משייטת הם המדיום הבלתי נראה של העולם הבא: האוקיינוס התת-קרקעי שבו עוברת השמש בכל לילה, ושבו עוברת הנפש בשעת המוות. לחרות ספינה במדבר פירושו לטעון טענה של ממש על מבנה היקום — שמתחת לפני השטח הצחיחים משתרע ים, שאפשר לחצות אותו, ושכלי השיט החוצה אותו נושא גם את הנפטרים וגם את השמש הגוועת, אל אותו היעד בדיוק.
מקבילות בין-תרבותיות וקוסמולוגיית השמש
הספינה ככלי מעבר קוסמי היא אחד המוטיבים הנפוצים ביותר באיקונוגרפיה (Iconography) הדתית הקדומה, והיא מתועדת ממצרים ועד סקנדינביה, מן הלבנט ועד הים האגאי. התמדתה בתרבויות מגוונות כל כך אינה משקפת שאילה תרבותית בלבד, אלא היגיון קוסמולוגי (Cosmological) משותף: היקום בנוי על מים, והמים מחייבים כלי שיט כדי לחצותם. האוקיינוס של השאול, שאליו יורדת השמש בכל לילה, אינו רק רטוב — הוא המדיום של ההתמרה, המרחב שבו השמש המתה הופכת לשמש הנולדת מחדש, ושבו הנפש המתה הופכת לנפש המתחדשת (Hornung 1999; Kaul 1998).
בדת הקבורה המצרית עוצבה קוסמולוגיה (Cosmology) זו בדייקנות יוצאת דופן. טקסטי הארון המצרי (Coffin Texts) מתארים בפירוט את מסעה הלילי של סירת השמש בדואת (Duat) — את נתיבה, צוותה, מכשוליה ויעדה. סירות העץ בגודל מלא שנקברו לצד פירמידת ח'ופו בגיזה לא היו מחווה סמלית בלבד. הן היו אספקה תפקודית: כלי שיט ממשיים למסעו השמימי הממשי של פרעה. העובדה שמצרים השקיעה הון ומאמץ בבנייתן ובקבורתן של סירות עץ ארז באורך ארבעים ושלושה מטרים, לצד הפירמידה הגדולה בעולם, מלמדת עד כמה הובן תפקידה הקוסמולוגי של הסירה כפשוטו ולא כמליצה בלבד (Hornung 1999).
חריתות דומות מן המדבר המזרחי והמערבי של מצרים מאששות שאיקונוגרפיית ספינת השמש לא הצטמצמה לעמק הנילוס — היא התפשטה אל השוליים הצחיחים, ושימשה חלק ממערכת אזורית רחבה של דימויי עולם הבא, גם בהקשרים נופיים הרחוקים ממקורות מים שיטים (Huyge 2002; Darnell 2009). אמנות הסלע (Rock Art) הסקנדינבית מתקופת הברונזה מוסיפה נדבך נוסף: לדוגמה, ספינות ארוכות שחרטומיהן מעוטרים בראשי ציפורים, המשדרות תנועה על פני מים ושמים כאחד, וממקמות את הסירה באותו מבנה קוסמי משולש — שאול, ארץ ושמים (Kaul 1998; Kristiansen 2010).
לנוכחותה של ההשפעה הסמלית המצרית בנגב יש הקשר היסטורי מוצק. בתקופת הברונזה המאוחרת החזיקה מצרים בשליטה תרבותית ומדינית מתמשכת על כנען. מכתבי אל-עמארנה (Amarna Letters) מתעדים את הקשרים המינהליים והדיפלומטיים ההדוקים בין מושלי כנען ובין החצר המצרית. מגעים אלה יצרו סמלים שמשיים, מושגים דתיים ואיקונוגרפיה מלכותית משותפים, בסביבה הסמלית שבה פעלו חרתי הנגב (Moran 1992; Mazar 1992; Redford 1992). חרתי הנגב לא היו מבודדים. הם היו מחוברים, דרך רשתות קשר ארוכות-טווח לאורך מסדרון הלבנט, אל המסורות האסטרונומיות המתוחכמות ביותר של העולם הקדום.
יעדה השמימי של הנפש
כדי להבין לאן שטו ספינות הנגב, חיוני להבין את התפיסה המצרית בדבר יעדה השמימי של הנפש. השמים בקוסמולוגיה (Cosmology) המצרית לא היו ממלכת אושר מעורפלת. הם היו מיקום אסטרונומי מדויק: האזור סובב-הקוטב שמסביב לכוכב הצפון — הנקודה היחידה ברקיע שאינה זורחת ואינה שוקעת, המקום האחד הקבוע והבלתי-משתנה בסיבוב הלילי. "הכוכבים בני-האלמוות" שהקיפו נקודה זו מעולם לא ירדו מתחת לאופק, ולכן מעולם לא מתו. להגיע אליהם פירושו להשיג את אותה נצחיות עצמה.
פירמידת ח'ופו מקודדת קוסמולוגיה (Cosmology) זו באופן מוחלט. תא הקבורה בפירמידה כולל שני זוגות קברים — הקבר העליון לפרעה והקבר התחתון לרעיתו. מהם מתחילים פירים מובנים בפירמידה. פירים אלו יושרו אסטרונומית: הפירים הדרומיים מצביעים אל אוריון, התגלמותו הכוכבית של אוזיריס וממלכת המתים, מקום המעבר לעולם התחתון. הפירים הצפוניים מצביעים אל הכוכבים סובבי-הקוטב, מקומם של השמים הנצחיים מסביב לכוכב הצפון (Lehner 1997; Spence 2000). הפירמידה אינה קבר במובן הרגיל. היא מנגנון שיגור, המכוון אדריכלית לשגר את נפש המלך לאורך המסלולים המדויקים הנדרשים כדי להגיע אל שני היעדים בזה אחר זה: תחילה אל השאול דרך אוזיריס (Osiris), ולאחר מכן אל הכוכבים בני-האלמוות שמעל — מקום גן העדן שאותו מציין כוכב הצפון.
מוטיב הספינה במדבר הנגב
במבט מתוך מסגרת השוואתית זו, חריתות הספינות של הנגב הופכות לקריאות כביטוי מקומי של מערכת קוסמולוגית (Cosmological) רחבת-תפוצה. מיקומן היבשתי, הרחוק מכל מקור מים שיט, אינו מערער את משמעותן — הוא דווקא מאשש אותה. בדומה לחריתות הספינות שבשולי המדבר המצרי, מוטיב הספינה בנגב מבטא רעיונות ותפיסות על אחרית הנפש, ולא ניסיון ימי בפועל (Huyge 2002; Darnell 2009). כלי השיט נוכח לא משום שהחרתים הפליגו אי-פעם בים, אלא משום שהקוסמולוגיה שירשו חייבה את נוכחותו.
הקווים האנכיים שבתוך כלי השיט של הנגב מייצגים נפשות — מעין "צל המתים" במעברן להתחדשות (Golan 1991; Zavaroni 2006). מוסכמה זו — הנפש כקו אנכי בתוך כלי שיט — עקבית לאורך כל מכלול הנגב, ומקבילה לאופן ייצוג המתים במסורות דומות. גם כיוונה ההפוך של הספינה בסצנה 1 מכוון: במסורות ההודו-אירופיות והמזרח-קדמיות, ההיפוך מסמן מצב של מעבר וסף — חציית גבול וכניסה אל מרחב שאינו רגיל. הספינה ההפוכה היא ספינת הלילה, סירת השאול, כלי השיט המשייט בעולם התחתון.
מיתוס השמש המצרי בנגב
החריתה המורכבת ביותר במכלול הספינות של הנגב מעבירה את מיתוס השמש המצרי אל הניב החזותי המקומי, בדייקנות קומפוזיציונית (Compositional) החורגת הרבה מעבר למודעות קוסמולוגית כללית. על פי המיתוס, רַע (Ra) חוצה את השמים ביום ויורד אל השאול בלילה, ושם הוא ניצב מול אפופיס (Apophis) — נחש התוהו — במאבק שתוצאתו קובעת אם תזרח השמש שוב. התמונה השמאלית באיור 4 מציגה את התבנית האיקונוגרפית (Iconographic) המצרית כפי שתועדה בתיאור מן השושלת העשרים ואחת; התמונות המרכזית והימנית מציגות את חריתת הנגב ואת סמליה העיקריים.
חלקו העליון של ציור הסלע שחוק, אך הסמלים המרכזיים והיגיון הקומפוזיציה שלהם נותרים ברורים למדי. הדמות האלוהית שבספינה — קרוב לוודאי ייצוג מקומי של רַע, או המקביל לו — שטה בתוך הספינה. הספינה נושאת את סירת הלילה המתוארת בספר המתים (Book of the Dead) ואת הנפשות במעברן להתחדשות. כמו כן היא נושאת את השמש, המיוצגת כצלב בתוך "ביתה" המרובע. סביב הצלב כרוך הנחש, החוסם את המעבר ומאיים על השחר.
סמלים אלו משחזרים את הסצנה המצרית של מסע הספינה הלילית. ההתאמה לתבנית המצרית אינה מקורבת בלבד — היא מבנית: אותם גורמים, באותם יחסים, הממלאים אותם תפקידים בדיוק. מה שכן שונה הוא המשלב החזותי. בעוד אמנות הקבורה המצרית מגלמת סצנות אלו בדייקנות פיגורטיבית ובכיתוב הירוגליפי, חרת הנגב פועל בשפת סימנים מינימליים, ומצמצם כל מרכיב בציור לצורתו המהותית ביותר. הנחש עודנו נחש; הסירה עודנה סירה; השמש עודנה שמש. אך כולם מצומצמים אל מספר הקווים המזערי הנדרש לזיהוי. אין זו גסות מלאכה — זוהי מסורת אסתטית אחרת, המבטאת בדיוק את אותה הבנה קוסמולוגית.
סיכום
חריתות הספינות במדבר הנגב אינן חריגה הזקוקה להסבר מיוחד. הן הביטוי הצפוי של מערכת קוסמולוגית שחרתי הנגב חלקו, במבנה היסודי שלה, עם מצרים והמזרח הקדום הרחב. בכל המסורות הללו כלי השיט הוא הכלי שמאפשר את המסע לעולם הבא: הוא נע במדיום המפריד בין החיים למתים, בין הארצי לאלוהי, בין השמש השוקעת לשמש הזורחת. בלא כלי שיט אין חצייה; בלא חצייה אין שחר ואין לידה מחדש. חרתי הנגב הבינו זאת היטב. הם חרתו אותה בסלע, בנוף הצחיח ביותר באזור, משום שהטיעון הקוסמולוגי חייב זאת — ללא קשר לשאלה אם היו מים בקרבת מקום.
ביבליוגרפיה
Darnell, J. C. (2009). “Iconographic Attraction, Iconographic Syntax, and Tableaux of Royal Ritual Power in the Pre- and Proto-Dynastic Rock Inscriptions of the Theban Western Desert.” Archéo-Nil 19: 83–107.
Golan, A. (1991). Myth and Symbol.
Hornung, E. (1999). The Ancient Egyptian Books of the Afterlife. Cornell University Press.
Huyge, D. (2002). “Cosmology, Ideology and Personal Religious Practice in Ancient Egyptian Rock Art.” In Egypt and Nubia: Gifts of the Desert, ed. R. Friedman, 192–206. London: British Museum Press.
Kaul, F. (1998). Ships on Bronzes: A Study in Bronze Age Religion and Iconography. National Museum of Denmark.
Keel, O., & Uehlinger, C. (1998). Gods, Goddesses, and Images of God in Ancient Israel.
Kristiansen, K. (2010). “The Sun Journey in Indo-European Mythology and Bronze Age Rock Art.”
Lankester, F. (2012). “Arms-Raised Figures and the Symbolism of Rebirth.”
Lehner, M. (1997). The Complete Pyramids. Thames & Hudson.
Mazar, A. (1992). Archaeology of the Land of the Bible, 10,000–586 B.C.E. Doubleday.
Moran, W. L. (1992). The Amarna Letters. Johns Hopkins University Press.
Redford, D. B. (1992). Egypt, Canaan, and Israel in Ancient Times. Princeton University Press.
Spence, K. (2000). “Ancient Egyptian Chronology and the Astronomical Orientation of Pyramids.” Nature 408: 320–324.
Zavaroni, A. (2006). “Boat Iconography and the ‘Shades of the Deceased’.”
© כל הזכויות שמורות. אין לפרסם, לשדר, לכתוב מחדש או להפיץ חומר זה, כולו או חלקו, ללא אישור מפורש בכתב מאת negevrockart.co.il.
יהודה רוטבלום
