ציורי סלע — ציפור שלוש אצבעות ומסע עולם הבא

שלוש האצבעות: סמל הציפור המתומצת

קיים בציורי הסלע של מדבר הנגב סמל מצומצם כל כך, עד שאפשר לשרטטו בשלושה קווים בלבד: קו אנכי המתפצל בבסיסו לשלוש שיני מזלג הפונות מטה. במבט ראשון הוא נראה כצמח, ככידון או כסימן מופשט נטול משמעות מיוחדת. ואולם זהו אחד הסמלים העשירים ביותר מבחינה קוסמולוגית במכלול ציורי הסלע של הנגב כולו: זיקוק של דמות הציפור, של יכולתה לנוע בין שלוש הממלכות, ושל תפקידה כשליח אלוהי במסע אל עולם הבא — הכול מרוכז בצורתה המהותית ביותר. להבין את משמעות סמל שלוש האצבעות פירושו להבין כיצד תפסו חרתי הנגב את המוות, את המעבר ואת מבנה היקום.

מאמר זה עוקב אחר סמל שלוש האצבעות מראשיתו בדמות החיה (zoomorphic)‏ — ברגל הציפור — ועד הופעותיו לצד השמש, הירח, נשמות במעבר, ספינות הפוכות, לוחמים שנפלו וציפורי מים. כל אלה מובילים אל הנרטיב הקוסמולוגי השלם המוצג באיור 7, שבו מתכנסים הציפור, השמש, הנשמה, הנחש והגבול שבין העולמות לכדי קומפוזיציה אחת של ציורי סלע. מגוון הופעותיו מעיד על חשיבותו: הסמל אינו מופיע אקראית, אלא בכל מקום שבו נזקקת הנשמה למדריך בדרכה.

ציפורים בציורי הסלע של הנגב: הרקע

בטרם נבקש להבין את סמל שלוש האצבעות, יש לבסס את מקורו. לאורך תרבויות רבות ואלפי שנים תפסו הציפורים מעמד קוסמולוגי ייחודי: הן היצורים היחידים הנעים בחופשיות בין הארץ לשמים. במחשבה הקדומה תורגמה יכולת זו במישרין לתפקיד קוסמולוגי. הציפור מסוגלת לחצות את שלוש הממלכות — עולם תחתון, ארץ ושמים — ולפיכך לשמש שליח, מדריך ונושא ביניהן. יכולת זו לא נתפסה כמטפורה, אלא כתכונה ממשית של טבע הציפור — תכונה שהכשירה אותה במיוחד ללוות את המתים במסעם אל ממלכות שהחיים אינם יכולים לבוא בהן.

ציפורי המים תפסו מעמד מועדף במיוחד במסגרת זו. יצור הנע בין המים לאוויר — בין מדיום העולם התחתון למדיום השמימי — מגלם בגופו שלו את המבנה האנכי השלם של היקום. הברבור, העגור, החסידה והברווז אינם ציפורים בלבד: הם גשרים חיים בין הממלכות. נוכחותם באיקונוגרפיה (iconography)‏ של עולם הבא ברחבי העולם הקדום משקפת את ההכרה שרק הם מסוגלים להשלים את המסע כולו.

בציורי הסלע של מדבר הנגב הציפורים מופיעות בצורות מגוונות (איור 1). לעיתים התיאור חלקי — ראש, מסכה או כנפיים המחוברות לדמות אנושית (anthropomorphic)‏ — ולעיתים הוא שלם. הציפורים המתוארות בגוף מלא הן בעקביות מינים גדולים: חסידות, עגורים, ברבורים ויענים — מינים שגודלם הפיזי רומז על יכולת נשיאה. דמויות כלאיים (hybrid)‏ מופיעות לא אחת: בני אדם בעלי מקור ציפור, ציידים בעלי כנפיים, ודמויות אנושיות בעלות ראש ציפור. כל אחת מהן מסמנת סף שבין האנושי לאלוהי, שבין הארצי לשמימי. גם השמש עצמה מסומנת בלוחות רבים בצורת צלב — ציפור במעוף, כנפיה פרושות, ודיסקוס השמש מתמזג עמה לסימן אחד.

סמליות ציפורים בציורי סלע של מדבר הנגב
איור 1. סמליות הציפורים בציורי הסלע של מדבר הנגב: 1 — שמש: הצלב שמעל היעל מסומן בציפור בעלת כנפיים פרושות; 2 — דמות אנושית בעלת מקור ציפור; 3 — צייד בעל כנפיים ומקור ציפור; 4 — ציפור גדולה; 5 — דמות אנושית בעלת ראש ציפור

סמל שלוש האצבעות: ציפור מצומצמת לסימן

על רקע ייצוג הציפור בגוף מלא, מגלם סמל שלוש האצבעות מעשה חזותי מרשים של צמצום. במקום לתאר את הציפור כיצור שלם, שימר החרת את רגליה בלבד — שלוש האצבעות הפונות קדימה, המהוות את נקודת המגע של הציפור עם הקרקע, ובהשאלה עם שלוש הממלכות שהיא חוצה. הרגל הנוגעת באדמה היא גם הרגל שעלתה מן המים ושתעלה אל השמים. בסמל שלוש האצבעות הופכות שלוש אצבעות אלה לסימן כולו: הציפור נוכחת באמצעות מאפיינה המהותי ביותר — החלק המגדיר את יכולתה הקוסמולוגית.

הצמצום הוא גם הגברה. בהפשטת הציפור לשלוש שיני מזלג משיג הסמל בהירות ויכולת שכפול שתיאור מלא של ציפור אינו מאפשר. אפשר לשלבו בקומפוזיציות אחרות — לחברו אל השמש, למקמו לצד נשמה או להרכיבו על ספינה — בלי להעמיס על הסצנה. זהו, במובן המדויק של המילה, סמל (emblem)‏: סימן מקוצר הנושא את מלוא משמעותו של הדבר שהוא מייצג, תוך ניצול מזערי של החלל החזותי.

דוגמאות של ציורי סלע בעלי שלוש אצבעות ממדבר הנגב
איור 2. דוגמאות לסמלי שלוש האצבעות בציורי הסלע של מדבר הנגב. 1 — שלוש אצבעות פשוטות; 2 — שלוש אצבעות והשמש; 3 — שלוש אצבעות והשמש; 4 — שלוש אצבעות והירח; 5 — שלוש אצבעות הנושאות נשמה, המיוצגת בקו האופקי.

איור 2 מציג את מגוון ההקשרים הקומפוזיציוניים של הסמל. בצורתו הפשוטה ביותר (1) ניצבות שלוש האצבעות לבדן — סימן עצמאי שאינו זקוק לפירוט. בציורי סלע (2) ו-(3) הוא מופיע לצד השמש ומסמן את הציפור כמסייעת שמשית, אחת מן המסייעים האלוהיים שתפקידם להוביל את השמש במעברה הלילי המסוכן. בלוח (4) הוא מופיע עם הירח ומרחיב את תפקידו המגונן אל הממלכה הלילית. וחשוב מכול, בלוח (5) נושאות שלוש האצבעות נשמה — המיוצגת בקו אופקי — ובכך מאשרות את תפקידו כמלווה נשמות (Psychopomp)‏ במובן המילולי ביותר: סימן הציפור הנושא את המתים.

המסייעים האלוהיים של השמש

השמש, במחשבה הקוסמולוגית הקדומה, אינה רק מקור אור. היא הדגם העליון של המוות והלידה מחדש: ישות המתה מדי ערב, יורדת אל העולם התחתון, חוצה את מימיו האפלים לאורך הלילה ונולדת מחדש מדי בוקר. מחזורה היומי הוא אב הטיפוס (archetype)‏ של כל התחדשות. נוכחותה בהקשרי קבורה, לצד סמלי כנפי ציפורים, משקפת משוואה תיאולוגית מדויקת: מסע השמש ומסע הנשמה הם מסע אחד, ומה שמסייע לאחד מסייע גם לאחר.

על פי ההיגיון המיתולוגי, לא השמש ולא הנשמה יכולות לעבור מסע זה ללא עזרה. שתיהן נזקקות למסייעים אלוהיים — ישויות המסוגלות לנוע במים העליונים והתחתונים, לצלוח את המכשולים הקוסמיים ולהביא את מטענן בבטחה אל הממלכה שמעבר. לוחות הנגב מתעדים מגוון שלם של מסייעים כאלה: הספינה המיתית, ציפורי המים, מרכבת השמש וציפורי שלוש האצבעות. אלה אינם בני המרה זה בזה — כל אחד פועל באזור קוסמולוגי מסוים וממלא תפקיד מוגדר בתוך המסע. ואולם משימותיהם מתכנסות אל אותו מסלול, מתמודדות עם אותן סכנות וחותרות אל אותו יעד (Kristiansen 2018)‏.

אין זו מסורת נגבית מבודדת. ההתאמה שבין ציפורי המים, המעבר השמשי ומסע לעולם הבא מתועד בתרבויות המצרית וההודו-אירופית מתקופת הברונזה, באחידות המעידה על הבנה קוסמולוגית משותפת ולא על מקרה. באיור 3 מוצגות הראיות ההשוואתיות במישרין: ספינות ברבורים בציורי הסלע של טנום בסקנדינביה (Ling & Uhnér 2014)‏, מסייעי שמש בעלי שלוש אצבעות מן הרשומה האיקונוגרפית של תקופת הברונזה (Kristiansen 2018)‏, מרכבת השמש של אפולו הנמשכת בידי ברבורים (Bilic 2016)‏, ברבור יום-ולילה נגבית שחרטומה וירכתיה בצורת ברבור. הברבור, שלוש האצבעות וספינת השמש מופיעים יחד על פני מרחב גיאוגרפי המשתרע מן הנגב ועד סקנדינביה. את כולם מחבר לא קשר תרבותי בלבד, אלא הבנה משותפת של ייעוד ציפורי המים.

נסיעת הנשמה בסיוע ציפורי מים בתרבויות שונות
איור 3. מסע הנשמה בסיוע ציפורי מים בתרבויות שונות. 1 — ספינות ברבורים בציורי הסלע של טנום (Ling 2014)‏; 2 — מסייעי שמש אלוהיים בעלי שלוש אצבעות (Kristiansen 2018)‏; 3 — אפולו, אל השמש, ומרכבת הברבורים שלו (Bilic 2016)‏; 4 — ברבור נגבי (חסר רגליים, שוחה במים) ובו סמל שלוש האצבעות; 5 — ספינת יום ולילה בעלת ראשי ברבורים, מציורי הסלע של מדבר הנגב.

משימת חילוץ הנשמה הייתה דחופה במיוחד בנסיבה אחת: מוות בקרב בלא אפשרות לקבורה ראויה. במסורות האירופיות והים-תיכוניות מראשית תקופת הברזל מתעדות עדויות טקסטואליות ואיקונוגרפיות את האמונה שלוחמים שנפלו בקרב נזקקו להתערבות אלוהית כדי להגיע אל עולם הבא — התערבות שיצורי ציפור, ודמויות מלוות נשמות נועדו במיוחד לספק.

ציפורי שלוש האצבעות והספינה השמימית

שילובו של סמל שלוש האצבעות עם הספינה השמימית (איור 4) הוא אחת הבחירות הקומפוזיציוניות המאלפות ביותר במכלול הנגב. הספינה מתוארת הפוכה — כיוונה מסמן אותה ככלי של העולם התחתון, ספינה המפליגה במים התחתונים בשלב הלילי של המחזור הקוסמי. סמלי שלוש האצבעות המעטרים את תרניה, חרטומה וזנבה אינם דקורטיביים, אלא פונקציונליים: סימני הציפור הניצבים בכל נקודה מבנית של הכלי מסמנים אותו ככלי מודרך בידי כוח אלוהי, שמעברו במי החשכה מובטח בידי אותן ישויות המנחות את השמש ונושאות את נשמות המתים.

תרני ספינה, ראש, וזנב, מקושטים בסמל שלוש האצבעות, ציורי סלע של מדבר הנגב
איור 4. תרני ספינה, חרטום וזנב מעוטרים בסמל שלוש האצבעות, מציורי הסלע של מדבר הנגב.

שילוב זה — ספינה הפוכה בתוספת סמל ציפור — מתועד היטב גם מחוץ לנגב. המקבילות הסקנדינביות שבאיור 3 (סצנה 1) מציגות ספינות בעלות ראשי ברבורים הממלאות אותו תפקיד קוסמולוגי. בשתי המסורות אין הספינה לבדה מספיקה למעבר בעולם התחתון: עליה להיות מסומנת, מודרכת או מונעת בכוחה של סוכנות ציפורית כדי להשלים את מעברה.

איור 5 מרחיב את תפקיד הציפור כשלוש אצבעות של מוות בקרב. סוס ורוכבו נופלים ארצה — הייצוג האיקונוגרפי המקובל של מוות בקרב ברחבי המזרח הקדום. שלושה סמלי שלוש אצבעות (4, 5, 6) מופיעים בזיקה קומפוזיציונית ישירה אל הדמות שנפלה: אחד מחובר לשמש, אחד נושא נשמה ואחד מתעופף אל השמש. היעל שמתחת לסוס, המייצג את עיקרון הפריון ואת תקוות ההתחדשות, מספק את המשקל הנגדי התיאולוגי. הסצנה מקודדת תיאולוגיה שלמה של עולם הבא בזעיר אנפין: מוות בלא קבורה, חילוץ אלוהי, עלייה שמשית, וההבטחה שאף לוחם שלא נקבר מגיע אל יעדו.

ציורי סלע של מדבר הנגב עם סמלי שלוש אצבעות
איור 5. ציורי סלע של מדבר הנגב ובהם סמלי שלוש אצבעות לצד תרשים הקווים שלהם. 1 — משמעות לא ידועה; 2 — סימן יעל של פריון; 3 — סוס נופל ועליו דמות רוכב אנושית; 4 — השמש ובה סמל שלוש אצבעות מחובר; 5 — שלוש אצבעות הנושאות נשמה; 6 — שלוש אצבעות מתעופפות אל השמש.

מסע הנשמה השלם: איור 7

איור 7 מגלם את הסינתזה השלמה ביותר של הנושאים שנדונו במאמר זה. הלוח נפרש על פני שני משטחי סלע נפרדים — משטח תחתון כהה יותר וחלק עליון מואר — והחרת ניצל הבחנה פיזית זו והפך אותה לקוסמולוגית. המשטח התחתון הוא העולם התחתון, והמשטח העליון הוא הממלכה השמימית. הקומפוזיציה אינה רק מתארת את מסע עולם הבא, אלא מוצגת ממש במרחב הסלע עצמו.

ציורי סלע של מדבר הנגב: ציפור עם שמש, תינוק, ונחש
איור 7. ציורי סלע של מדבר הנגב: ציפור עם שמש, תינוק ונחש (צילום: ראזי יהל).

במרכז ניצבת ציפור בעלת רגליים שטוחות — הסימן הצורני (morphological)‏ של ציפור מים, המזהה אותה כיצור של ממלכת העולם התחתון. משמאל מסמן ירח כחול את בוא הלילה, את ראשית ירידת השמש אל המים התחתונים. נחש אדום מתפתל בעולם התחתון וחוצה את הגבול האופקי המפריד בין הארץ לשמים — דמות המכשול שתפקידה לאיים על מעבר השמש, שמקורה היא המיתולוגיה המצרית. הציפור ניצבת בלב העימות הזה ונושאת תינוק — הנשמה שנולדה מחדש אל עולם הבא — אל עבר שמש כתומה המסמנת את היעד: לידה מחדש, השלמת המחזור, הנשמה שהגיעה אל מבוקשה.

בכל יסוד בקומפוזיציה זו נתקלנו בנפרד בלוחות הקודמים. כאן הם מתכנסים יחד: ציפור המים במרכז הקוסמי; הירח המסמן את פתיחת מסע הלילה; הנחש ככוח המכשול; הגבול האופקי שבין הממלכות; השמש כיעד המעבר; והנשמה כמטען. אין זו אסופה מקרית של סמלים, אלא תיאולוגיה שלמה, הערוכה בדייקנותו של מי שידע בדיוק מה משמעות כל יסוד והיכן בדיוק מקומו בסדר הקוסמי.

סיכום

סמל שלוש האצבעות הוא הסימן הקוסמולוגי היעיל ביותר של הנגב. בשלושה קווים הוא מקודד ציפור וכל שהיא מייצגת: היכולת לחצות את שלוש הממלכות, הסמכות האלוהית להנחות את הנשמה ולסייע לשמש, וההבטחה שהמוות — בכל דרך שיבוא, ואף בשדה קרב הרחק מן הבית — אינו סוף אלא מעבר בליווי מוסמך. הופעתו החוזרת של הסמל על פני מגוון הקשרי עולם הבא במכלול הנגב — מחובר לשמש, מצומד לירח, נושא נשמות, מעטר ספינות הפוכות, נוכח לצד לוחמים שנפלו, ומתכנס בסצנה השלמה של איור 7 — היא הראיה שהוא הובן, בעקביות ובכוונה, בדיוק באופן הזה.

מה שמלמדת הרשומה ההשוואתית חשוב לא פחות. מקבורת הציפורים הטקסית במערת חילזון בשלהי התקופה האפיפלאוליתית (Grosman 2008; Mannermaa 2007)‏, דרך ספינות הברבורים שבציורי הסלע הסקנדינביים מתקופת הברונזה (Ling & Uhnér 2014)‏, ממרכבת הברבורים של אפולו (Bilic 2016)‏ ועד למסורת האירו-אסייתית של מסע עולם הבא בהנחיית ציפורים (Chernetsov 1963; Egeler 2009; Moreman 2014)‏ — הציפור כמלווה נשמות (Psychopomp)‏ קוסמי היא אחד הרעיונות העמידים והנפוצים גיאוגרפית ביותר בתולדות הדת האנושית. סמל שלוש האצבעות שותף למסורת זו לא כביטוי שולי או נגזר, אלא כאחד מניסוחיה המרוכזים והמדויקים ביותר מבחינה אנליטית: סימן האומר, בשלושה קווים, את כל שהיה צריך להיאמר על גורל הנשמה לאחר המוות, ועל מי שעומד להנחותה (Kristiansen 2018)‏.

ביבליוגרפיה

Bilic T. (2016) The swan chariot of a solar deity Greek narratives and prehistoric iconography

Grosman (2008) A 12,000-year-old shaman burial from the southern Levant (Israel)

Egeler, M. (2009) Some Considerations on Female Death Demons, Heroic Ideologies and the Notion of Elite Travel in European Prehistory.

Kristiina Mannermaa (2007) Birds and burials at Ajvide (Gotland, Sweden) and Zvejnieki (Latvia)

Kristiansen Kristian (2018) The winged triad in Bronze Age symbolism: birds and their feet

Ling and Claes Uhnér (2014) Rock Art and Metal Trade

Moreman, C (2014) On the Relationship between Birds and Spirits of the Dead

© כל הזכויות שמורות. חל איסור לפרסם, לשדר, לשכתב, או להפיץ חומר זה כולו או חלקו ללא אישור בכתב מאת negevrockart.co.il

יהודה רוטבלום